עפ"י דיווח ממתאם פעולות הממשלה בשטחים – 9 משאיות סיוע הומניטרי ייכנסו בשעות הקרובות משטח ישראל לרצועת עזה.
ביקורת רבה מופנית כלפי רה"מ נתניהו אשר מגיב לביקורת מימין: "כדי לנצח – חייבים למנוע רעב ברצועה".
שר הביטחון לשעבר גלנט: "זה סופו של כל בלון – ההחלטה להכניס סיוע הומניטרי היא תוצאה ישירה של הסירוב המתמשך של הממשלה לקדם חלופה לחמאס".
הצורך החיוני למנוע רעב
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב היום (שני) לביקורת הגוברת מימין על החלטת הממשלה לחדש את העברת הסיוע ההומניטרי לעזה. לדבריו, "הימנעות מסיוע עלולה להוביל לאסון אנושי ולפגוע בתמיכה הבינלאומית במדינת ישראל".
נתניהו הסביר כי עד להקמת אזורי חלוקה סטריליים שבשליטת צה"ל, נדרש "פתרון ביניים שימנע קריסה הומניטרית מוחלטת".
שיטת חלוקה חדשה בפיקוח הדוק
נתניהו חשף כי חלק מהסיוע שניתן בעבר נבזז על ידי חמאס, ולכן הוחלט על שינוי מתכונת החלוקה:
הקמת מוקדי חלוקה מאובטחים בגיבוי צה"ל
הרחקת גורמי טרור ממוקדי הסיוע
שיתוף פעולה עם חברות אמריקניות להפצת מזון ותרופות
"עצרנו את הסיוע הקודם ברגע שהתברר שהוא נופל לידיים הלא נכונות," אמר נתניהו. "עכשיו נקים מערך בטוח שמאפשר הגעה לסיוע מבלי לחשוף אותו לניצול על-ידי חמאס."
מענה זמני עד לפתרון קבע
הקמת אזורי החלוקה החדשים צפויה להימשך זמן. עד אז, כך אומר ראש הממשלה, "אין מנוס מגישור זמני כדי שלא נגיע למצב של רעב קיצוני באוכלוסייה האזרחית. מדובר בסיוע מינימלי אך הכרחי."
דעות חלוקות בממשלה ובשטח
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תמך בעמדה הזו, למרות ביקורת חריפה ממעגלים תומכים. "גם לחץ יש לנהל בצורה מבוקרת כדי שלא יתפוצץ לנו בפנים," טען.
לעומת זאת, תושבים מהעוטף הביעו תסכול: "אל תספרו לנו סיפורים. אם הייתם רוצים להכריע את חמאס – הייתם עושים את זה. אנחנו מרגישים מופקרים."
שיקולים מדיניים לצד מבצעיים
במילותיו של נתניהו, מדובר בשיקול כפול – גם מבצעי וגם מדיני. "הקהילה הבינלאומית עוקבת אחרי כל צעד שלנו. סיוע הומניטרי הוא גם אמצעי לשמור על הגיבוי הבינלאומי ללחימה שלנו."
בסיכומו של דבר, ממשלת ישראל מתמודדת עם דילמה מורכבת – בין שמירה על ביטחון האזרחים לניהול אחריות מוסרית ואסטרטגית כלפי האוכלוסייה האזרחית בעזה.