ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה אמש הביאה לאישור כללי של התוכניות לעתיד הקרוב ברצועת עזה. כל שרי הקבינט תמכו בעקרון הגברת הלחץ הצבאי על חמאס, לרבות הרחבת הפעולה הקרקעית והשתלטות על אזורים אסטרטגיים ברצועת עזה.
כמו כן, חילוקי דיעות בסוגיית הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה הביאו לעימות בקבינט:
השר בן גביר: "לא מבין למה צריך לתת להם סיוע הומניטרי. יש להם מספיק מזון שם. צריך להפציץ את מאגרי המזון של החמאס".
הרמטכ"ל בתגובה לטענת השר: "הרעיונות האלה מסכנים אותנו! יש חוק בינלאומי שמחייב. אנחנו לא יכולים להרעיב את עזה".
השר בן גביר עונה לרמטכ"ל: "אין לנו שום חובה חוקית לספק להם מזון, למי שאתה נלחם בו יש מספיק אוכל".
רה"מ נתניהו לרמטכ"ל: "מותר לשרים לומר דברים בניגוד לדעתם של קצינים. אם הם אומרים דברים בניגוד לדין, שהיועמ״שית תבהיר להם את הדין, זה תפקידה".
היועמ״שית: "ברצוני להדגיש אנחנו מחויבים לדין הבינלאומי".
מזכיר הממשלה הגיב: "לפרוטוקול יאמר שאף שר לא מתכוון להפר את הדין הבינלאומי, אף שר לא הציע להרעיב אותם".
היועמש"ית: "לא אמרתי את זה".
השר בן גביר: "יש שם מספיק אוכל. לא מבין ממתי צריך לתת לכל מי שנלחם נגדנו אוטומטית סיוע. איפה זה בדיוק כתוב בדין הבינלאומי?"
דגש על התקפיות – צעדים צבאיים מתוכננים
במוקד הדיון עמדו מהלכים אופרטיביים שמטרתם להעצים את הלחץ על ארגון הטרור חמאס. תוכניות שהונחו על שולחן הקבינט כוללות:
תמרון קרקעי נרחב
השתלטות על שטחים ברצועה
נוכחות ממושכת של כוחות צה"ל באותם אזורים
לדברי גורם ביטחוני בכיר, “המסר ברור – נוכחות צה"ל לא תסתיים בכיבוש רגעי, אלא תהווה אמצעי להכרעה ממושכת.”
סיוע אזרחי במקום צבאי – מחלוקת סביב הסיוע ההומניטרי
אחד הנושאים הרגישים ביותר שנדונו היה אופן העברת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה בעזה. בתוך כך, התקבלה החלטה עקרונית להעביר את האחריות לידיים אזרחיות – ולא לידי חיילי צה"ל.
הרמטכ"ל הביע התנגדות נחרצת למעורבות חיילים, תוך הבהרה:
"אין להעמיד את כוחותינו מול קהל מוסת ורעב. מדובר בסיכון מיותר שאין לו הצדקה מבצעית."
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התנגד להצעה – אך עמדתו לא התקבלה.
שינויים בצוות הקבינט
ראש השב"כ, רונן בר, נעדר מהישיבה מסיבות שלא פורסמו. את מקומו מילא סגנו. בהודעת הקבינט נמסר כי “המשך ניהול המערכה יתבצע בתיאום מלא בין כלל זרועות הביטחון”.
אתגרי הפיקוח בשטח
החלטת הקבינט מותירה שאלה פתוחה בדבר הפיקוח על העברת הסיוע. בצה"ל מעריכים כי יש למצוא מנגנוני בקרה שיבטיחו שסיוע יגיע לידי אזרחים – ולא לגורמים עוינים.
בכך נותרת מלאכת השטח מורכבת, ודורשת איזון עדין בין אחריות מוסרית לבין שיקולי ביטחון.
