השב"כ מגיב לפרשה המטלטלת: "בשנה האחרונה, בזמן המלחמה, ישנה עלייה בהיקף התופעה של הוצאת חומרים מסווגים מגופי הביטחון וממערכות המידע של גופי הביטחון על ידי עובדי מערכת הביטחון. בהתאם לכך בוצעו מעל ל-20 טיפולים וחקירות של דלף סוד, שמטרתן מניעת זליגה של מידע מסווג מתוך מערכת הביטחון לגורמים בלתי מורשים, באופן שעלול לסכן את ביטחון המדינה".
עוד מטענות השב"כ: "לאור החשד החמור כי מידע מסווג מוצא על ידי עובד שירות באופן שמסכן את הביטחון, החלה חקירה פנימית ומתחייבת סביב הפעולות שביצע אותו עובד. שב״כ מבקש להדגיש כי בשום שלב עיתונאים לא נחקרו, הם לא נדרשו למתן עדויות במסגרת החקירה ולא נעשו האזנות לטלפונים של עיתונאים".
מתקפה חסרת תקדים – בן גביר נגד ראש השב"כ
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שב ותוקף בחריפות את ראש השב"כ, רונן בר, בעקבות מעצר איש השירות בחשד להדלפת מידע רגיש.
לדבריו, "רונן בר היה יכול למנוע את אסון 7 באוקטובר. במקום לשאת באחריות, הוא נצמד לתפקידו ומנצל את מעמדו לתפירת תיקים במסווה ביטחוני. זה אינו ראש שירות חשאי – זה ראש ארגון פשע".
השר סער מצטרף לביקורת: "שימוש סלקטיבי בסמכויות אכיפה"
שר החוץ גדעון סער הצטרף לקולות הביקורת, תוך שהוא מציג תרחיש אלטרנטיבי שנועד להמחיש את הסכנה:
"אם ההדלפה הייתה מכוונת כלפי ראש ממשלה אחר, האם עדיין היינו מקבלים את המעצר והחקירה כפי שהם? שימוש בררני בכוח החוק הוא עיוות מסוכן של הדמוקרטיה", טען סער.
לדבריו, מדינת ישראל זקוקה לשקיפות ושוויון באכיפה:
“איננו יכולים להרשות לעצמנו מערכת ציבורית שפועלת לפי נטיות פוליטיות. המאבקים הפנימיים מסיטים את המיקוד מהאיומים האמיתיים – חמאס ואיראן”.
עורך הדין של החשוד: “הפרסום – באישור הצנזורה”
עו"ד אורי קורב, המייצג את איש השב"כ שנעצר, הביע דאגה ממידת חומרת הצעדים שננקטו:
"מדובר במידע שהועבר לעיתונאים ולשר מתוך מניע ציבורי ברור. לא הייתה כאן פגיעה בביטחון המדינה, והפרסום אושר על ידי הצנזורה".
לטענתו, מדובר בצעד דרקוני:
"המעצר מנע מהחשוד ייעוץ משפטי – כאילו מדובר באיום ביטחוני קיומי. זו לא הדרך שבה גוף כמו השב"כ אמור לפעול במדינה דמוקרטית".
"שומרים על הדמוקרטיה – גם מול השב"כ"
קורב הוסיף:
"השב"כ הוא מוסד חיוני, אך עליו לשמור גם על עצמו. כשהוא עוקב אחרי הדרג המדיני ומחפש 'כהניזם' בתוך המשטרה – יש כאן חריגה מסוכנת מסמכות. הציבור זכאי לדעת כשדברים כאלה קורים".
מהלך הפרשה
הסערה החלה עם פרסום של העיתונאי עמית סגל, שחשף מסמך פנימי של השב"כ הכולל חקירה רגישת אופי, שעסקה בין היתר בחדירה אידיאולוגית של זרמים פוליטיים לשורות המשטרה.
הפרסום גרר צו איסור פרסום – שבוטל בעקבות פרטים שגויים שהופצו – מה שאפשר לחשוף חלק מהמידע לציבור.
המתיחות בין הדרג הפוליטי לשירותי הביטחון עולה מדרגה. הקריאות לשקיפות, איזון וסמכויות אחראיות גוברות, ובצל פרשות רגישות כאלה, הקו הדק בין ביטחון לדמוקרטיה ממשיך להיבחן.