בג"ץ הוציא ביום שלישי האחרון צו ביניים המורה להותיר את רונן בר בתפקידו כראש שירות הביטחון הכללי, למרות החלטת הממשלה להדיחו. הצו קובע כי עד למתן החלטה סופית, לא ניתן יהיה למנות לו מחליף או ממלא מקום, ושהוא ימשיך לכהן בתפקידו. ההכרעה מהדהדת כשלב נוסף במאבק בין מערכת המשפט לבין הממשלה, כשבהחלטה הובהר כי כל שינוי במעמדו של בר יוקפא.
ההוראות החדשות
בצעד חסר תקדים, בג"ץ קבע כי עד ה-20 באפריל 2025, יוכל בר להגיש תצהיר על מנת לתמוך בטענותיו העובדתיות, ואף תצהיר חסוי אם יבחר בכך. ראש הממשלה, מנגד, יוכל להגיש את תצהירו עד ה-24 באפריל, יחד עם כל המסמכים הדרושים להבהרת עמדתו. עם זאת, בג"ץ ציין כי לא ניתן יהיה לקדם מהלכים למינוי מחליף עד למתן החלטה סופית.
השלכות משפטיות ופוליטיות
ההחלטה לא התקבלה בקלות. בדיון המשפטי, טענה ההגנה כי מדובר בהתערבות מיותרת במערכת שאינה מצריכה את ההתערבות המשפטית. "העותרים מתערבים בריב לא להם", אמרו נציגי ההגנה, תוך שהם מציינים כי ההחלטה התקבלה בהסכמה רחבה בממשלה, והיא אינה כרוכה בניגוד עניינים מצד ראש הממשלה. גם טענת "המרד בסמכות הממשלה" לא הוסרה לחלוטין, ושם הושם דגש על פעולתו של בר, שבעיני רבים נראתה כהתרסה להוראות הממשלה.
סערה בפתח הדיון
הדיון במשפט החל בשעה תשע בבוקר, ובמהלכו התרחשו רגעים טעונים במיוחד. האב השכול איציק בונצל, שהתפרץ בזעם בפתח הדיון, דרש הסברים מהשופטים בנוגע להמשך כהונתו של בר, ומיהר להצהיר כי "דמי ילדנו זועקים מהאדמה". התפרצותו עוררה סערה, ולבסוף הוא הוסר מהאולם על פי החלטת השופט יצחק עמית.
העתירה נגד בג"ץ
עורך הדין ציון אמיר, המייצג את עמדת הממשלה, תקף את העותרים ואמר: "העותרים צבועים בצבע ברור. בית המשפט לא יכול להתערב בסמכות ברורה של ממשלה נבחרת". אמיר הדגיש כי ההחלטה שהתקבלה בממשלה הייתה מושתתת על רוב רחב של 68 חברי כנסת, דבר שמעורר שאלה על אופי ההתערבות השיפוטית במערכת הפוליטית.
ההחלטה של בג"ץ להקפיא את הדחת רונן בר מעלה סימני שאלה בנוגע למערכת היחסים שבין בית המשפט לבין הגורמים המבצעים בממשלה. על רקע התסיסה הציבורית והפוליטית, עתיד השב"כ וניהולו של בר תלויים כעת בהמשך ההליכים המשפטיים.
