ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, משיב היום (שני) על שאלות החוקרים בפרשת קטארגייט, כאשר הוא צועד על חבל דק. לא מדובר בחשד ישיר, אך עם זאת, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה העניקה אישור חריג למשטרה להמיר את עדותו לחקירה באזהרה, אם יתגלו פרטים המעידים על מעורבותו הפלילית.
הבדל מהותי בין עדות פתוחה לחקירה באזהרה
בשלב הנוכחי, נתניהו אינו נחשד בעבירה פלילית. הוא מוזמן למסור את גרסתו במסגרת "עדות פתוחה", שמטרתה לאסוף מידע על אירועים שיכולים להיות קשורים לעבירה. אך אם במהלך העדות יימצא כי יש חשד למעורבותו הישירה, ייתכן שהחקירה תעבור לשלב של חקירה באזהרה, במהלכו הוא יהפוך לחשוד בפלילים.
ההבדל בין שני המונחים הוא משמעותי: בעוד שבעדות פתוחה העד לא נחשף להשלכות משפטיות ישירות, בחקירה באזהרה הוא הופך לחשוד, והדברים שיאמר יכולים לשמש כראיות נגדו.
נתניהו עלול להפוך לחשוד
לפי חוק יסוד הממשלה, "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". מצב זה יוצר איום מתמיד על ראש הממשלה, אך גם מגביל את יכולת הרשויות לפעול ללא אישור מוסמך. לפיכך, היועמ"שית נתנה אישור עקרוני להעביר את החקירה לשלב שבו יוכל נתניהו להיות נחקר תחת אזהרה, אם יתברר כי יש סיבה לחשוד במעורבותו.
מה בדיוק נבדק בקטארגייט?
במהלך עדותו, נתניהו צפוי להישאל על מספר נושאים מרכזיים:
מידת מעורבותו בהעברת כספים לאיש העסקים אלי פלדשטיין.
הקשר האפשרי עם הגורמים הקטאריים.
קשריו עם גיל בריגר, איש העסקים ששמו הוזכר בהעברת כספים.
הידע והמעורבות שלו בפרטי ההעברות הכספיות מקטאר.
החקירה נוגעת לכספים שזרמו לכאורה במערך שבו היו מעורבים אנשי עסקים, מה שמעלה שאלות לגבי שקיפות ובקרה על פעולות הממשלה.
האם היועמ"שית התכוונה להעמיד את נתניהו לדין?
בשלב זה, כל עדות פתוחה עשויה להוביל להתפתחויות נוספות. אמנם נתניהו לא חשוד כיום, אך השאלות שהחוקרים צפויים לשאול אותו עשויות לשפוך אור חדש על מעורבותו האפשרית. בשלב זה, החלטת היועמ"שית לשתף פעולה עם המשטרה מאפשרת מרחב תמרון במקרה שבו יתעורר חשד משמעותי נגד ראש הממשלה.
הפרשה נמצאת עדיין בשלב החקירה, אך ניתן לומר כי כל צעד נוסף עשוי להוביל לשינוי משמעותי במעמדו של ראש הממשלה, שעומד כעת על חבל דק בין עדות פתוחה לחקירה באזהרה.
