השאלה אם פיטורי ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, היו חוקיים עומדת כעת במרכזו של מאבק משפטי שבו יכריע בג"ץ. השופט יצחק עמית מינה הרכב מצומצם של שלושה שופטים לדון בעתירה שהוגשה בעקבות פיטוריו המסתמנים של בר, שהיו אמורים להתרחש ב-8 באפריל, אלא שהממשלה כבר הקדימה את המהלך. ייצוגה המשפטי במהלך הדיונים נעשה על ידי עורך הדין המוערך ציון אמיר.
הסערה המשפטית: הרכב מצומצם או מורחב?
השופט יצחק עמית, אשר הוביל את ההחלטה להקים הרכב של שלושה שופטים, עורר סערה במערכת המשפטית. גורמים מדיניים טוענים כי היה על הנשיא עמית למנות הרכב מורחב, שכן מדובר בהחלטה בעלת השפעה נרחבת על ביטחון המדינה. "מדובר בשאלה בעלת השלכות משמעותיות, ואין ספק כי ראוי היה להקים הרכב רחב יותר כדי להבטיח דיון מקיף וראוי," אמר אחד הגורמים. לצד זאת, יש המגייסים טיעונים משפטיים לפיהם הרכב מצומצם מספיק להכרעה מהירה וממוקדת.
עורך הדין ציון אמיר: האיש שמייצג את הממשלה
לצד המחלוקות המשפטיות, מינתה הממשלה את עורך הדין ציון אמיר, המוכר כאחד הליטיגטורים המובילים בארץ, לייצג אותה בעתירה. אמיר, שהתמחה בעיקר בתחום הפלילי, היה מעורב גם בניהול עתירות ציבוריות משמעותיות, ועתה הוא צפוי להוביל את הקו המשפטי של הממשלה. אמיר ייצג את הממשלה גם במקרה של עתירת שר המשפטים ינון לוין לגבי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, מה שהדגיש את הניסיון העמוק שלו בניהול עתירות שלטוניות.
האם פיטורי בר נובעים מהמניע הפוליטי או הביטחוני?
במוקד הוויכוח עומד המניע לפיטוריו של רונן בר. מקורבים לראש הממשלה טוענים כי החלטת הפיטורים התקבלה לאחר שבר פתח בחקירה לגבי קשרים בין יועצי ראש הממשלה לבין קטאר. אולם, בסביבתו של בר משיבים כי הוא רק פתח בחקירה בעקבות הכוונה המוצהרת לפטרו. בסביבת נתניהו טוענים כי לוחות הזמנים מצביעים על כך שההחלטה לפטרו התקבלה קודם למהלך החקירה.
עתירה של ראשי האופוזיציה: ניגוד עניינים?
לאחר הפרסומים על כוונת הפיטורים, הגישו ראשי האופוזיציה עתירה לבג"ץ, בטענה כי מדובר בניגוד עניינים של ראש הממשלה. בעתירה נטען כי ישנה בעיה מוסרית ומשפטית בכך שההחלטה התקבלה בזמן שבו שירות הביטחון הכללי חוקר את קשריהם של אנשי אמונו של ראש הממשלה עם מדינה זרה.
האם בג"ץ ימצא את פיטוריו של בר מוצדקים? המערכת המשפטית תמשיך לעקוב אחרי ההליכים שיכולים לשנות את תמהיל הכוחות במדינת ישראל.