החשש מהשלכות המשבר הפוליטי-חוקתי המתרקם בישראל מעורר דאגה במערכת הכלכלית. תסבוכת משפטית סביב פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר ומערכת היחסים המתוחה עם בג"ץ מעוררות סימני שאלה בנוגע ליציבות הכלכלית של המדינה ולדירוג האשראי שלה.
פיטוריו של רונן בר – לא רק עניין פוליטי
בימים האחרונים, הכוונה לפטר את ראש השב"כ רונן בר הפכה לנושא חם בכלי התקשורת, אך מעבר למחלוקות הפוליטיות סביב העניין, מתגבר החשש כי הצעד הזה ישפיע באופן ישיר על הכלכלה הישראלית. גורמים כלכליים בכירים, אשר שוחחו עם "מעריב", טוענים כי הסיכון האמיתי טמון לא רק בפיטוריו של בר, אלא בהשלכות האפשריות של אי-ציות לפסיקת בג"ץ.
המערכת העסקית באי-ודאות
המשבר החוקתי הולך ומסלים, והשפעתו ניכרת גם על השוק העסקי. מהלך זה, כך מעריכים כלכלנים, עשוי להביא להאטה משמעותית בשוק, אם לא לנפילה חדה במרקם הכלכלי כולו. "המשבר הזה לא יפגע רק בהשקעות ובסביבה העסקית, אלא עשוי גם לערער את יציבות הדירוג האשראי של המדינה", טוענים אותם גורמים כלכליים.
"אי-ציות לבג"ץ עלול להוביל לשינוי בדירוג האשראי"
לדברי הכלכלנים, אי-ציות לפסיקת בג"ץ עלול להיות הנורה האדומה עבור חברות הדירוג הבינלאומיות. "המשבר החוקתי המתהווה עלול להביא להתרסקות אמון הציבור והמשקיעים במדינה, ובעיקר להחליש את יציבותה הכלכלית", הסבירו. הם אף ציינו כי ייתכן שחברות הדירוג יפרסמו עדכונים שיזהירו את המשקיעים מפני התסבוכת המשפטית והפוליטית, ויתקשו לעדכן את דירוג האשראי של ישראל בזמן הקרוב.
הורדת הדירוג אינה מיידית
בכירים נוספים ציינו כי בשלב זה אין מדובר בהורדת דירוג מיידית, אך גם אם לא יימנע שינוי בדירוג האשראי, הפוטנציאל להחלשתו ברור. כלכלנים מעריכים כי במידה ולא תושג יציבות פוליטית וכלכלית, המשק הישראלי עלול להיתקל בקשיים עתידיים שיכולים להשפיע על שוקי ההון וההשקעות.
מסקנות לעתיד
המצב הנוכחי מציב אתגר משמעותי בפני הממשל והחברות הפיננסיות. כל שינוי במערכת הפוליטית עלול להוביל להשפעות כלכליות מיידיות ולטלטל את שוק האשראי, כאשר הפתרון לשימור יציבות הדירוג האשראי טמון בכיבוד פסיקות בג"ץ ובחזרה למסלול של יציבות חוקתית ופוליטית.