בימים אלו, כאשר ישראל מתמודדת עם מלחמה שהשפעתה מורגשת בכל תחום בחיינו, מתברר שעלויות המלחמה מגיעות לא רק בצורת אובדן חיי אדם או משאבים פיזיים, אלא גם במחיר כלכלי כבד – גירעון המעמיק את הבעיות שהוזנחו שנים רבות. אך האם זהו כישלון כלכלי או מחיר של ניצחון?
כשהמלחמה מתחילה, אנו מתרכזים במאבק הישרדותי, בתמיכה בחיילים ובאזרחי ישראל. ברור כי ההשקעות הנדרשות למאבק הזה חיוניות, ובמובן מסוים הן השקעה בעתיד שלנו. ממשלת ישראל נדרשת להשקיע במשאבים, הן בצבא והן בשירותים אזרחיים, כדי להתמודד עם האיומים ולהבטיח את ביטחונם של אזרחיה.
אך כמו אדם החולה במחלה קשה, שלא טיפל בעצמו במשך שנים, גם הכלכלה הישראלית נמצאת במצב עדין. הבעיות הכלכליות של היום, כגון יוקר המחיה והמחסור בדיור, הן תוצר של הזנחה ארוכת שנים. המלחמה חושפת את פגיעות המערכת, אך היא גם נותנת לנו הזדמנות להילחם לא רק על חיינו, אלא גם על עתידנו הכלכלי.
כאשר נגמרים ימי הקרב, עלינו להבין שהניצחון לא יהיה שלם אם לא נקדיש זמן וכסף לתיקון השגיאות שהובילו אותנו למצב הנוכחי. לאחר המלחמה, נדרשת תוכנית שיקום מקיפה שתתמודד עם הגירעון ותטפל בבעיות שהזנחנו.
בדיוק כמו שחולה חייב לעבור שיקום כדי לחזור לחיים תקינים, כך גם ישראל תצטרך להקדיש את המשאבים הנדרשים לשיקום הכלכלה. עלינו לבנות מערכת כלכלית בריאה, שמסוגלת לתמוך באזרחיה ובביטחונם, ולא רק לשלם את המחיר של המלחמה.
המלחמה היא אכן תהליך של ניצחון, אבל כדי להבטיח את הניצחון הזה, עלינו להשקיע גם בעתיד שלנו. אם נצליח להפוך את הכישלון הכלכלי למנוף לצמיחה, נוכל להבטיח לא רק את קיומנו, אלא גם את רווחתנו בטווח הארוך. נדרש מאמץ משולב של המדינה, המגזר העסקי והאזרחים עצמם כדי לייצר שינוי אמיתי ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו.
