במבצע צבאי הושבה גופתו של אילן וייס, שנרצח ב-7 באוקטובר, לאחר 692 ימים. הגופה זוהתה במכון לרפואה משפטית. אילן וייס היה בן 55, יליד חולון וחבר קיבוץ בארי. במהלך ההתקפה על הקיבוץ, הוא פעל במהירות להגיע לנשקיה במטרה לפתוח אותה, לאחר שהרבש"ץ נפגע בקרב מול מחבלים, אך נורה למוות.
אשתו של וייס, שירי, ובתו נגה נחטפו לעזה ושוחררו לאחר 50 ימים בשבי בעסקת החטופים הראשונה. ההשבה של גופתו מסמלת את הכאב והאובדן שנגרמו למשפחתו ולקיבוצו, ותוספת כואבת לרשימת הנופלים במבצע זה. האירועים הללו נוגעים לעומק בליבם של תושבי ישראל שהושפעו מהעימותים ומההטרגדיות הנלוות לכך.
החזרת גופתו של אילן וייס מהווה נקודת ציון בתהליך של המאבק כנגד הטרור, והאפשרות להעניק לו כבוד אחרון תוך כדי פיתוח משמעותי בשיח הציבורי על החטיפות והשלכותיהן.