היועמ"שית, גלי בהרב מיארה קובעת כי הממשלה אינה רשאית לחוקק תקנות חירום מתוך שיקולים פוליטיים ולספק גיבוי לחוקים, תוך שהדבר מהווה עקיפה של הכנסת. ההערות האלה מתמקדות בזכות ובסמכות של הכנסת לתפקד כפורום המחוקק, וזאת על רקע השימוש בתקנות חירום שיכולות להוביל להכנסת שינויים לא דמוקרטיים לסדרי השלטון.
עוד נמסר כי שימוש לרעה בתקנות חירום כדי לשרת אינטרסים פוליטיים אישיים או מפלגתיים פוגע בציבור הרחב ובמהות הדמוקרטיה. היועמ"שית מדגישה את החשיבות של שמירה על עקרונות הדמוקרטיה ועל חובות הממשלה כלפי הציבור והכנסת, ונראה כי מדובר בעמדה ברורה לגבי תחום סמכויות החקיקה.
במידה והממשלה תמשיך להפעיל סמכויות אלו בניגוד לעקרונות השלטון החוקי, היא עלולה להיתקל בביקורת ציבורית רבה ואף לפעולות משפטיות. המצב מייצר את החשיבות של דיון ציבורי פתוח ומעמיק לגבי ההגבולות המותרות של פעולה ממשלתית תחת חירום, ומחייב את כל הגורמים המעורבים לפעול במובהק לפי כללי המשפט והדמוקרטיה.
