היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, באמצעות הייעוץ הפלילי במשרד המשפטים, מתנגדת להצעת החוק שנועדה להסדיר את דרכי הכליאה והעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח שבעה באוקטובר. לדבריה, "ההצעה פוגעת בעצמאות גורמי האכיפה ועלולה לפגוע בלגיטימציה הבין-לאומית של ההליכים שנוקטת ושתנקוט מדינת ישראל וכן להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית".
לפי ההצעה, יוקם בית דין מיוחד שיקבל סמכות "לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים". בנוסף, יוקם צוות מיוחד שיכלול נציגות מטעם שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ, שיוודא כי כתבי ההחלטות להגיש כתבי אישום לביה"ד המיוחד יביאו בחשבון גם שיקולים הנוגעים לענייני ביטחון ויחסי החוץ של ישראל.
אישור בצל מחלוקת משפטית
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, הקוראת להעמיד לדין את פעילי יחידת הנוח'בה של חמאס, שהיו מעורבים במתקפת הטרור הקשה של 7 באוקטובר. ההצעה התקבלה למרות הסתייגות היועצת המשפטית לממשלה.
עמדת היועצת המשפטית – פגיעה בעצמאות מערכת המשפט
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הביעה התנגדות נחרצת להצעה, וטענה כי:
"החקיקה המוצעת עלולה לערער את עצמאות רשויות האכיפה, ולהשליך לרעה על הלגיטימציה של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית".
לפי חוות הדעת שגובשה בלשכתה, קיימת סכנה שהמהלך ייתפס כניסיון להפעיל לחצים פוליטיים על גופי החקירה והתביעה, מה שעלול לסבך את ישראל משפטית בזירה הבין-לאומית.
הצעת החוק: תגובה לעוצמת הזוועה
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי היא נועדה להתמודד עם היקף חריג של טרור, אשר לטענת יוזמיה, אינו בר-טיפול במסגרת ההליכים המשפטיים הרגילים:
עשרות מחבלים הפועלים בו-זמנית
פשעים חמורים בממד לאומי ובינלאומי
עדויות לפשעים נגד האנושות והשמדת עם
"היקפם חסר התקדים של המעשים, והאכזריות הרבה שנחשפה באותו יום שחור, דורשים מערך משפטי מותאם וממוקד", נטען בנימוקי ההצעה.
בין ביטחון למשפט – המחלוקת נמשכת
הוויכוח הציבורי והמשפטי סביב הטיפול במחבלי הנוח'בה משקף את המתיחות בין צורכי הביטחון הלאומי לבין שמירה על עקרונות של מדינת חוק.
תומכי ההצעה רואים בה תגובה נחוצה ונחרצת למעשי טרור קיצוניים. המתנגדים מזהירים מפני פגיעה במרקם הדמוקרטי ובמעמדה הבינלאומי של ישראל.
לקראת המשך החקיקה
הצעת החוק תועבר בקרוב לדיונים נוספים בכנסת. עדיין לא ברור האם תזכה לרוב במליאה, אך אין ספק שהיא תמשיך לעורר עניין ציבורי ומשפטי כאחד.