הפעילות המשותפת של ארה"ב וישראל מאחורי השחרור

שחרורו הצפוי של החייל עידן אלכסנדר - לוחם צה"ל ואזרח אמריקני - בידי חמאס ללא דרישות תמורה, מעורר שאלות רבות בזירה המדינית.

שחרורו הצפוי של החייל עידן אלכסנדר – לוחם צה"ל ואזרח אמריקני – בידי חמאס ללא דרישות תמורה, מעורר שאלות רבות בזירה המדינית. לפי לשכת ראש הממשלה, המהלך התאפשר הודות ללחץ הצבאי של צה"ל ולהובלה המדינית הנחרצת, בגיבוי מלא מצד נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ.

בשעה זו בני משפחתו של אלכסנדר עושים את דרכם מארה"ב במטוס יחד עם שליחו של טראמפ לנושא החטופים, אדם בוהלר, שצייץ הבוקר כי "ביום האם, יש לי הכבוד לטוס עם יעל, אמו של עידן אלכסנדר, לאיחוד בנה מחמאס. תודה לך הנשיא טראמפ על מחויבותך להחזיר את כל האמריקאים הביתה".

"מדיניות תקיפה משתלמת"
בלשכה הבהירו כי ישראל לא נדרשה לוותר על שבויים או להסכים להפסקת אש, אלא רק להעניק מסדרון בטוח שישמש לשחרורו של אלכסנדר. "זהו הישג מדיני יוצא דופן", נאמר בהודעה רשמית.

המנוע האמריקני – טראמפ כמקדם מדיניות
סא"ל (במיל') עמית יגור, לשעבר בכיר באמ"ן זרוע הים, מספק זווית פנימית למהלך. לדבריו, מאחורי השחרור עומד מסר ברור:
"לתת לטראמפ מתנה – ולקבל אחת גדולה יותר".
כך, לדבריו, הוסבר לחמאס כי ויתור לטובת ארה"ב עשוי להשתלם בטווח הארוך.

שינוי פרדיגמה אזורי
יגור מציין כי מדינות רבות במזרח התיכון כבר זיהו את אופי ההתנהלות החדש של הממשל האמריקני, ומבקשות למנף אותו:

קטאר הציעה לנשיא ארה"ב מטוס נשיאותי חדש, בשווי כ-400 מיליון דולר.

ערב הסעודית הכריזה על השקעות בהיקף של 600 מיליארד דולר בארה"ב.

טורקיה ממצבת עצמה כמתווכת אחראית, ותארח בקרוב את כנס שרי החוץ של נאט"ו באיסטנבול.

השלכות ארוכות טווח
לדברי יגור, השחרור מהווה סמן לבניית "ארכיטקטורה אזורית חדשה", המונעת משיקולים של רווח הדדי ואינטרסים כלכליים. "זוהי מדיניות של תן וקח – שפה שמדינות האזור מבינות היטב", הוא מסכם.

Exit mobile version