בתגובה שהוגשה לבג"ץ, טען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא חלה עליו כל חובה לפנות לראש השב"כ רונן בר בבקשה לחשוף את מועד פרישתו טרם הגשת העתירה. זאת, בעקבות דרישת בג"ץ להבהיר האם התקיימה פנייה שכזו מצד לשכת ראש הממשלה.
לדבריו, הדרישה אינה עומדת בדרישות התקנות החלות על בעלי דין בעתירה מסוג זה, שכן בר אינו נחשב צד לעתירה ולכן אין צורך לבקש ממנו את המידע באופן ישיר.
ההחלטה המקדימה של בג"ץ
ביום חמישי הורתה רשמת בית המשפט העליון, השופטת מורן יהב, לראש הממשלה להבהיר עד מחר האם ניסה להשיג את מועד ההתפטרות מרונן בר באופן עצמאי, בהתאם לתקנות סדרי הדין. תשובתו של נתניהו צפויה להנחות את המשך הטיפול בעתירה ואת החלטות השופטים לגבי קבלת המידע.
היועצת המשפטית: "אין קשרים אישיים"
במקביל, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, דחתה מכל וכל את הטענות שהועלו בעתירה בנוגע לקשרים אישיים בינה לבין ראש השב"כ הנוכחי רונן בר וראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן.
לטענת העותרים, קשרים אלה עלולים להוביל לניגוד עניינים, אולם היועצת הבהירה כי "לא מתקיימים קשרים אישיים מכל סוג שהוא" עם איש מהגורמים האמורים, וכי היא פועלת באופן עצמאי ונטול פניות.
ההמשך המשפטי
בשלב זה, בג"ץ טרם הכריע כיצד ינהג במקרה. ההחלטות שיתקבלו בימים הקרובים עשויות לקבוע את האופן שבו ייחשף או לא ייחשף מועד פרישתו של ראש השב"כ.
בינתיים, המערכת המשפטית נדרשת לאזן בין עקרונות של שקיפות לבין דרישות התקנות וסדרי הדין.
