ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה אמש (שלישי) לבג"ץ בבקשה יוצאת דופן: להורות לראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, לחשוף את מועד פרישתו הצפוי. הפנייה הוגשה בעקבות תצהיר שהגיש בר, ובו ציין כי בכוונתו לעדכן על מועד סיום תפקידו "בזמן הקרוב" – ניסוח שנתפס על ידי ראש הממשלה כעדות לכך שהחלטה כזו כבר התקבלה.
הממשלה לבג"ץ: "לאור דברי בר לאב השכול שיפרוש עד 15.5, דורשים שבר יודיע מתי יפרוש".
הצהרה מעוררת תהיות
בתצהירו, שנמסר לבג"ץ, כתב בר באופן לקוני כי יודיע על מועד סיום כהונתו בקרוב. עם זאת, לא ציין מועד מדויק או מסגרת זמן. עובדה זו הובילה את ראש הממשלה, באמצעות עורך דינו ציון אמיר, לטעון כי קיים מועד מוסכם לפרישה – גם אם טרם נחשף בפומבי.
הטענה המשפטית
עו"ד ציון אמיר ניסח את הפנייה לבית המשפט:
"נוכח העובדה שגם בית המשפט התייחס לשאלה זו, ולשם בירור הדברים לאשורם, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כי מר רונן בר יפרט מהו המועד בו בחר לפרוש מתפקידו."
לטענת נתניהו, גילוי המועד עשוי להיות חיוני להמשך תפקוד המערכת ולהיערכות מוסדית בהתאם.
משמעות ציבורית ומערכתית
הנושא רגיש במיוחד על רקע תפקידו המרכזי של ראש השב"כ בתקופה של מתיחות ביטחונית גוברת, והעובדה כי זהות מחליפו טרם הובהרה. דרישה כזו מצד ראש הממשלה כלפי בכיר ביטחוני היא נדירה, ובעלת משמעויות משפטיות, ציבוריות ומדיניות.
המשך ההתפתחויות
כעת, הכדור עובר לבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע אם להתערב בשיקול הדעת של ראש שירות ביטחון הפנים, או להותיר את ההחלטה במרחב הסמכויות האישי שלו.
התגובה הרשמית
