ראש השב"כ, רונן בר, חשף בתצהיר שהוגש לבג"ץ שורת טענות חמורות בנוגע להתנהלות הדרג המדיני מולו. בר טען כי הונחה לציית לראש הממשלה גם במקרה של משבר חוקתי – ולא לבית המשפט העליון.
לדבריו, ההנחיה הזו היא חלק ממכלול לחצים חריגים שהופעלו עליו במהלך כהונתו, לרבות ניסיונות להשפיע על חוות דעת ביטחוניות ולערב את שב"כ בעניינים פוליטיים.
עוד הוסיף בר: "נתניהו ביקש ממני לפעול נגד המחאה "גם אם לא נלווה היבט או אלימות" – וגם נגד מממני המחאה".
ניסיון לעצב חוות דעת מראש
בר העיד כי נדרש להוציא חוות דעת מקצועית שנוסחה על פי תכתיב שהוכן לכאורה בלשכת ראש הממשלה.
"התבקשתי להציג אותה כאילו נכתבה ביוזמתי, תוך הצגת עמדה ביטחונית שאינה משקפת את עמדת השירות", כתב.
מעקב אחר אזרחים – בקשה שנדחתה
עוד ציין כי נתניהו פנה אליו מספר פעמים בבקשה להפעיל את שירות הביטחון נגד פעילים חברתיים שהובילו מחאות נגד הממשלה.
"הבקשות לא תאמו את הנהלים, ונדחו כולן", הדגיש בר.
לדבריו, היו מקרים בהם ראש הממשלה דאג להוציא מהחדר את המזכיר הצבאי והקלדנית, כדי למנוע תיעוד של הדרישות.
ההתנהלות לפני מתקפת חמאס
בר תיאר כיצד עוד בשעות הבוקר המוקדמות של ה־7 באוקטובר, עדכן את לשכת רה"מ בדחיפות על ההתפתחויות, אך אף פעולה לא ננקטה במטרה לסכל את מתקפת הטרור.
"לא הוסתר מידע מהדרג המדיני – ההפך הוא הנכון", טען בתצהיר.
מהלך מכוון להדחה
בתצהיר החסוי שהועבר לבג"ץ, מתוארת הדחתו מצוות המשא ומתן לשחרור החטופים בעיצומו של משבר רגיש, תוך דרישה פתאומית להגשת תחקיר ביטחוני.
"הופתעתי מהמהלך. הוא הגיע ללא התרעה ותוך כדי תהליך מדיני־ביטחוני רגיש", כתב.
סיום תפקיד – אך לא שתיקה
בר הבהיר כי בכוונתו לפרוש בקרוב מתפקידו, אך הדגיש כי ההכרעה המשפטית בנושא משמעותית הרבה מעבר למקרה האישי שלו.
"מדובר בשאלה עקרונית הנוגעת לעצמאות שירות הביטחון והיכולת שלו לפעול בהתאם לייעודו, ללא השפעות חיצוניות פסולות".
הכתבה מבוססת על תצהיר גלוי ותצהיר חסוי שהוגשו לבית המשפט, ונראה כי השלכותיה עלולות ללוות את הזירה הפוליטית והביטחונית בישראל עוד זמן רב.
