מתיחות חריגה נרשמה הבוקר בצמרת המדינית-ביטחונית, לאחר ששר האוצר וחבר הקבינט, בצלאל סמוטריץ', הבהיר כי לא ייטול חלק בדיון ביטחוני, כל עוד ראש השב"כ רונן בר נוכח בו. בתגובה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את הישיבה המצומצמת שתוכננה להתקיים באוגדת עזה – ישיבה שהייתה אמורה לעסוק בהמשך הפעולה הצבאית ברצועה.
נציגת מח״ש בדיון: "אנחנו לא עוסקים באידיאולוגיות או בשמירה על הדמוקרטיה אלא רק בשאלות האם יש חשד סביר לביצוע העבירה והאם יש עילת מעצר. הוא מעל באמון שניתן בו, הוציא חומרים סודיים והעביר אותם לגורמים שלא מורשים לקבלם וזה לא משנה מה זהותם. הוא חסר מעצורים".
במקביל, הוארך מעצרו של איש השב״כ עד מחר ב-14:00.
מרשימה חלקית של המשתתפים שתוכננו להיות בהתייעצות הביטחונית שבוטלה באוגדת עזה: רה״מ, הרמטכ״ל, ר׳ שב״כ, השרים דרמר, כ״ץ וסמוטריץ׳. והאלופים: אלוף פיקוד דרום, ראש אמ״ן, ראש אמ״צ, מתפ״ש ועוד. כל זה בוטל בהחלטת רה״מ כדי למנוע מפגש בין סמוטריץ׳ לרונן בר ברקע המתיחות.
עמדה נחרצת של סמוטריץ'
בהודעה רשמית שיצאה מלשכתו, תקף סמוטריץ' בחריפות את ראש שירות הביטחון הכללי:
"השר לא ישתתף בדיונים ביטחוניים בהם נוכח רונן בר", נכתב. לדבריו, "בר הוא ראש שב"כ כושל שפעל בניגוד לחוק, והשתמש במשאבי הארגון לצרכים פוליטיים."
הוא הוסיף: "לא נאפשר לו לקחת חלק בשולחן מקבלי ההחלטות, לאחר שנכשל באופן חמור באירועי ה-7 באוקטובר."
הפרשה שחוללה את הסערה
העימות החריף אינו מתרחש בחלל ריק – אלא על רקע חשיפה ביטחונית דרמטית שהתירה בציבור סערה רבה.
איש מילואים בכיר בשב"כ נעצר בשבוע שעבר בחשד שהדליף מסמכים מסווגים לעיתונאים ולשרים. בין היתר, על פי החשד, העביר מידע סותר ביחס למחדלי השב"כ באירועי "שבת השחורה".
המסמכים הגיעו, כך נטען, לידיהם של העיתונאי עמית סגל, השר עמיחי שיקלי והעיתונאית שירית אביטן. רק הבוקר הוסר צו איסור הפרסום על הפרשה – והיא ממשיכה לעורר גלי הדף במערכת הפוליטית.
ביקורת גוברת בשורות הקואליציה
בשורות הקואליציה נשמעים קולות ביקורת נוקבים כלפי רונן בר, בטענה כי הוא מוביל את השב"כ לכיוון פוליטי. מקורבים לחברי קבינט טענו כי מדובר ב"עיוות חמור של סמכויות", ובקרב גורמים בכירים אף נטען כי "אין מקום להותיר את בר בתפקידו".
העימות החריג בין סמוטריץ' לראש השב"כ, יחד עם הפרשה הרגישה שפורסמה, מציבים את ראש הממשלה בצומת לא פשוט, כאשר האיזון בין ביטחון המדינה לאמון הציבור במוסדותיה עומד למבחן של ממש.