לשכת רה"מ הודיעה רשמית על חזרת נתניהו מכוונתו למנות את אלי שרביט לראש השב"כ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש (שני) לאלוף אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, על ביטול מינויו לתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ). ההחלטה התקבלה על רקע הסערה הציבורית והפוליטית שהתעוררה סביב המינוי.
הסיבות לביטול המינוי
ההערכות לגבי ביטול המינוי של שרביט גברו בשבועות האחרונים. בין הגורמים שהובילו להחלטה היו השתתפותו של שרביט בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית בשנת 2023, לצד תמיכתו בהסכם הגז של יאיר לפיד. בנוסף, הביקורת הקשה מצד חברי כנסת מהקואליציה, שראו במינויו של שרביט סיכון למערכת הביטחון, הייתה גורם נוסף לשינוי הכיוון.
תגובת אלי שרביט
למרות ההודעה על ביטול המינוי, שרביט לא כעס על ההחלטה. "שירות טובת המדינה, ביטחונה וביטחון אזרחיה תמיד יהיו מעל הכל ולנגד עיני", אמר. שרביט, שביקש להמשיך ולשרת את מדינת ישראל בתקופה קשה זו, הביע אמון מלא ביכולתו של השב"כ להתמודד עם האתגרים העומדים בפניו.
ביקורת פוליטית
הביקורת על המינוי לא איחרה להגיע מכל קצוות הקשת הפוליטית. חברי הכנסת מהקואליציה, כמו שר המורשת עמיחי אליהו וחברת הכנסת טלי גוטליב, תקפו את המינוי. גוטליב אף ציינה כי "החלפת אדם בעל תפיסת עולם קפלניסטית באדם דומה אינה פותרת את הבעיה". אלי שרביט, כך נטען, לא מתאים לעמוד בראש השב"כ בשל עמדותיו הפוליטיות.
דיעת האופוזיציה
לעומת הביקורת הקולנית, היו גם כאלה שתמכו במינויו של שרביט. ח"כ גדי אייזנקוט מהאופוזיציה שיבח את כישוריו המנהיגותיים של שרביט וציין כי הוא "מפקד בעל עמוד שדרה מקצועי וערכי". מנגד, ח"כ אביגדור ליברמן, אשר כיהן כשר הביטחון כששרביט מונה למפקד חיל הים, ציין כי "אין לו רקע מודיעיני", והביע חשש מהשיקולים שהובילו למינויו.
ההחלטת ביטול המינוי מראה על המורכבות הפוליטית והביטחונית שמלווה את התקופה הנוכחית ואת הבחירה. כעת, ספקות מי ימונה למלא את מקום ראש השב"כ.
