בג"ץ פסק היום (חמישי) פה אחד כי לא ניתן להכניס סיוע הומניטרי לרצועת עזה, וזאת לאחר שהוגשה עתירה על ידי ארגוני זכויות אדם. בית המשפט קבע כי דיני התפיסה הלוחמנית במשפט הבינלאומי אינם חלים על מדינת ישראל בנוגע לרצועת עזה, זאת בשל העובדה כי המדינה אינה שולטת בה, והחמאס, ארגון הטרור ששולט ברצועה, לא איבד את יכולת הפיקוח על האזור.
פסיקת בג"ץ – הכנסות הומניטריות לא נמצאות באחריות ישראל
העתירה שהוגשה כללה טענות לפיהן מדינת ישראל מחויבת לפי החוק הבינלאומי והישראלי להבטיח אספקת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית בעזה שאינה מעורבת בלחימה. המדינה, מנגד, טענה כי הלחימה מתמקדת בארגוני הטרור עצמם ולא נגד התושבים האזרחיים, ובכך יש חשיבות להפרדה ברורה בין מאמצים הומניטריים לבין פעולות צבאיות.
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, ציין כי ישראל אינה מספקת באופן ישיר סיוע הומניטרי, אך אפשרה את הכנסתו של הסיוע לרצועה בהתאם להנחיות הדרג המדיני. עם זאת, הדגיש כי ארגוני הטרור, ובמיוחד חמאס, פועלים להשתלט על הסיוע ולמנוע את הגעתו לציבור האזרחי.
אילוצים ביטחוניים וחשש מהשתלטות על הסיוע
בפסק הדין צוין כי מדינת ישראל מחויבת לפעול להבטיח את רווחת האזרחים בעזה, אך זאת בכפוף לשיקולים ביטחוניים קריטיים. הסיוע ההומניטרי תלוי, בין השאר, בניתוח מצבים צבאיים ומדיניים שמטרתם להבטיח את שלומם של חיילי צה"ל והאזרחים בישראל.
עוד גם צוין בפסק הדין כי המדינה צריכה לפתח תשתית מידע כדי לעקוב אחרי המצב ההומניטרי ברצועה, ובמקביל להימנע מהתערבות שיפוטית במקרים בהם המשיבים פעלו כפי שנדרש מהם.
אין שליטה ישראלית בעזה
תוקף ההחלטה המדינית במישור המשפטי נכנס כשבג"ץ קיבל את עמדת המדינה כי דיני התפיסה הלוחמנית לא חלים על ישראל בנוגע לעזה. זאת, משום שישראל לא מחזיקה בסמכויות שלטוניות בעזה, והחמאס שולט בה באופן מוחלט, ללא כל תלות בשלטון הישראלי.
בג"ץ סיים את החלטתו בכך שהבהיר כי, למרות הצורך בסיוע הומניטרי, שיקולים ביטחוניים ימשיכו להיות בעלי עדיפות עליונה.
