שר הביטחון, בני גנץ, ביטל צו מעצר מנהלי נגד עציר יהודי, שבוע בלבד לפני שפרסם את ההודעה על הפסקת השימוש בצווים מסוג זה. מדובר בהחלטה שעוררה לא מעט תגובות ושאלות בנוגע למועד ולהקשר שלה. לביטול הצו יש משמעות רבה, במיוחד לאור ההודעה שפורסמה לאחר מכן, לפיה לא יבוצע ביטול של צווים קיימים.
גילוי זה מעורר סוגיות משפטיות ודתיות כאחד, במיוחד כשנלקחים בחשבון המקרים שבהם צווי מעצר מנהליים משמשים. היודע כי מדובר בכלים שנעשה בהם שימוש לעיתים קרובות, נוכח האתגרים המשפטיים והביטחוניים בישראל. ההצהרה של שר הביטחון כי לא יבטל צווים קיימים, לצד הביטול של צו ספציפי, מציבה סימני שאלה בנוגע למדיניות הממשלתית.
בקרב הציבור הרחב, המצב המדיני והדיון על צווים מנהליים גורם למתח ולקונפליקטים. השאלה המהותית היא האם ניתן לערוך הבחנה בין צווים הנוגעים לאוכלוסיות שונות והאם המדיניות יש להתעדכן בהתאם לנסיבות המשתנות. ההחלטה של כץ משנה את התמונה ומביאה עמה תוצאות שאפשר יהיה לראות בשטח.
