הסכם הפסקת האש שחתם ראש הממשלה נתניהו עם לבנון הוא מהלך חכם ומחושב, שמשרת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל בצורה מיטבית. בהסכם זה, ישראל שמרה על המצב הקיים בשטח, שבו צה"ל ממשיך לתקוף כל הפרה מצד חיזבאללה ומוודא שההפרות לא יישארו ללא תגובה. במקביל, ישראל השיגה את יעדה המרכזי – חיזבאללה הפסיק לירות טילים על ישראל ויתפנה מדרום לבנון, צעד שמקטין את האיום הישיר על גבולות המדינה. בנוסף, אחד מהישגי ההסכם הוא סיכום עם המעצמות צרפת וארה"ב לפיקוח בינלאומי, צעד שמהווה חיזוק לעמידת ישראל בפני חיזבאללה וגורמים אחרים באזור.
יתר על כן, ההסכם מבטיח לישראל את האספקה של נשק אמריקאי, לו הייתה זקוקה נואשות, וזו הזדמנות להיערך בצורה טובה יותר מול האיומים העתידיים. אף שישראל התחייבה להסכים לפינוי רצועת הביטחון תוך 60 יום, סביר להניח כי את המהלך הזה היא לא תממש בתום 60 הימים בעקבות אסקלציה שצפויה להיות מול חיזבאללה. בסופו של דבר, ממשל טראמפ, שתומך באופן מובהק בישראל, יסייע לה להימנע מנסיגה מלבנון ולשמור לעצמה את רצועת הביטחון על מנת להגן על תושבי הצפון.
לסיכום, ישראל קיבלה את כל היתרונות מההסכם – היא שמרה על עמדותיה הביטחוניות, השיגה תמיכה בינלאומית, קיבלה נשק אמריקאי חיוני, והכל תוך שמירה על עוצמתה הצבאית. התשלום היחיד שלה בהסכם הוא הוויתור על רצועת הביטחון, אך סביר להניח כי את המהלך הזה היא לא תוכל לממש בתום 60 הימים, בעקבות האסקלציה הצפויה מול חיזבאללה. עד אז, ממשל טראמפ האוהד את ישראל יסייע לה להימנע מנסיגה מלבנון ולשמור לעצמה את רצועת הביטחון על מנת להגן על תושבי הצפון. בכך, ישראל רק הרוויחה מהסכם זה ותוכל להפנות את כל תשומת הלב לטיפול באיום המרכזי – איום הגרעין האיראני.
