האירועים האחרונים, בהם נורו שתי פצצות תאורה לעבר ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מדגישים את הסכנה שהפכה למציאות: אלימות פוליטית שמתחילה בהסתה מילולית ומסתיימת במעשים. מדובר במצב חמור שמחייב תגובה מיידית, אך מה שמטריד במיוחד הוא שהיד הקשה מצד הגורמים האחראיים לא הייתה מספקת.
ראש השב"כ, רונן בר, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא נקטו בפעולה תקיפה דיה כלפי אלו המובילים את ההסתה. במקום לעצור את הגידול בהסתה ובאלימות מילולית, הם מאפשרים לה להתרקם ולצמוח לכדי סכנה ממשית. המחדל הזה פוגע ביסודות הדמוקרטיה ומסכן את הציבור.
לא רק הגורמים הביטחוניים והמשפטיים לא פעלו בצורה תקיפה דיה – גם ראשי האופוזיציה, ובראשם יאיר לפיד, שמגנים את המקרה כעת, יש להם חלק לא מבוטל בהידרדרות המצב. השיח הפוליטי שניהלו בתקופה האחרונה חצה את כל הקווים האדומים, והפך את ראש הממשלה לאויב המדינה בעיני חלקים נרחבים בציבור. המילים הקשות וההסתה הציבורית הובילו למצב שבו אלימות פוליטית כבר אינה רק איום, אלא מציאות מוחשית.
האם זו מדינה שבה אלימות פוליטית תמשיך להתפשט עד שהיא תסכן חיים? היעדר פעולה נחרצת מצד מערכת הביטחון והמשפט מעיד על חולשה, בעוד שבר וההרב-מיארה לא מצליחים למנוע את המעבר מהסתה לאלימות. הבעיה לא תיפתר עד שהמערכות האחראיות ינקוטו ביד קשה וימנעו את הצעד הבא – אלימות פוליטית שיכולה להוביל לרצח.
